המסע לפולין תשע"ט

סיימנו שבוע משמעותי ומרגש. 
בנות כיתות י"א וי"ב יצאו לפני כשבוע למסע – חלקן יצאו לפולין, יחד הילכו בין המחנות, הגטאות, האפר והחורבן הגדול של השואה. הקבוצה השניה יצאה למסע ברחבי ארצנו וזכתה לראות את שגשוגה ופריחתה של מדינת ישראל.

הן אולי יצאו בשתי קבוצות נפרדות לשני מקומות שונים, אך כל הבנות חזרו לאולפנה עם אותן תובנות על הכרת הטוב, על כל החסד שהקב"ה גמל איתנו, על אהבת המשפחה והאולפנה ובראש: ההבנה שהקמת מדינת ישראל היא נס.

אלו ואלו ראו את חזונם המתגשם של נביאי ישראל, הן בנבואתו של יחזקאל על 'חזון העצמות היבשות' והן בנבואתיו של משה רבנו המופיעות בספר דברים. מצד אחד נבואה המדברת על ההתמעטות של היהודים בגלות: "וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם" ומאידך, על עלייתם של היהודים לישראל: "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים".

אנו נמצאים ערב ר"ח ניסן, חג הפסח קרב ונדמה ששני המסעות שחזרו השבוע לאולפנא ראו איך אפשר ב-71 שנה לצאת מעבדות לחירות, מגלות לגאולה ומחושך לאור גדול והיד עוד נטויה.